בקיץ האחרון יצאו אבא והבנים יחד עם אלעד ואיתמר ל"יום בנים" על משקל הימים שאנחנו הבנות עושות פעמיים בשנה. הם נסעו ליומיים לצפון. וחזרו עמוסי חוויות ממש לקראת שבת.
הם שיתפו אותנו מהחוויות שלהם, שלחו סרטונים ותמונות.
סרטון אחד מצא חן בעיני מאוד. אלעד עומד לקפוץ למים בטרזן, איתמר מצלם ואומר לו "סע כפרה סע, סע נשמה סע"
אהבתי את הסלוגן, לימדתי את ילדי להגיד אותו.
בלילה הלכנו אלעד ואני לבקר את גופו של איתמר במשכנו החדש, בית הקברות בהר ברכה. איתמר כינה אותנו "חפלפ". אמרתי לאלעד: זה מה שהוא אומר לנו עכשיו, בקלילות "חפלפ, סע כפרה סע, סע נשמה סע. תמשיכו תתקדמו תעלו תשמחו תהיו מאושרים"
איתמר, מבטיחים לך. נמשיך ניסע נתקדם נשמח. נהיה אחים. נאהב. נחבק. נעטוף. נגדל. כמו שאתה אומר לנו גם בלי מילים…